We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.
/

lyrics

שוב הוא נאבק עם עצמו, מורד בו בכל הכח
מנסה לבדוק אם זה באמת בעורקו או רק במוח

מרעיב את הקיבה, מפטם את הכבד ומבין ש

להרים ידיים, מסתבר, זה לא פשוט כמו שחושבים ש

ממהר להשליך את בכורו היאורה,
צעד לא חכם כעת אך הכרחי בהסתכלות אחורה
להתחיל מחדש עכשיו, אבן-מלט-אבן
להרטיב את האצבע ולראות לאן הרוח נושבת

ואין מי שקורא לו לבוא

הכתיבה מזמן לא פתרון, היא עוד מכשול בדרך
משום מקום לשום מקום היא עקיצה דבורית בברך
אז הוא נותן לה לגרד ומנסה להתרכז כרגע

רק בהנאות מיידיות שמתחברות לאיזה שקע

הימים זהים וחבורים, צרור טיפות מים
מהגינה אל הקפה אל הדירה על האופניים

אל הפסנתר אל השולחן-כתיבה, אל בקבוק הג'יי.בי.
הוא מתפרק בטלפון צועק "קחי אותי מכאן בייבי"

ואין מי שקורא לו לבוא

אם היא כבר קוראת אז הוא נשאב לזה לגמרי
אהבה קשה, כמו של אופליה להמלט
לא דוגמא טובה, נכון, זה אמור להיות הפוך אך

איך לומר...בזמן האחרון הוא כבר לא כזה בטוח.

שוב אותה אדרת ארורה בשינוי גברת
אם היא קצת סגורה אז הוא כבר מדפדף לפרק 11

רושם: "אם אתה חושש שהיא כבר לא אוהבת
רוב הסיכויים שזה נכון חבוב, רוץ תפוס רכבת"

ואין מי שקורא לו לבוא

הוא תולה את כל עולמו בה, כמו מובייל ברוח,
שתפעיל אותו ותנגן בו שיר שכוח
לשים את הראש מעט על החזה שלה כמו ילד
שתפרע בשערו בכף-ידה המטויילת

מגלה בכיס מעילו פתקה מכובסת,

משהו שכתב מזמן, באיזה לילה על המרפסת:
"אל תגדר סביבה תיילים ממתכת

תן לה לעוף או תן לה ללכת"

ואין מי שקורא לו לבוא.

שני צינורות כבדים שמתנקזים לאיזה נחל
שמתגלגל לים, אל השדות אל התפרחת
משהו בתוכו כבה, הוא מניח את הנשק
אוחז ביד אחת בבנו ובשנייה מכסחת דשא

credits

license

all rights reserved

tags

If you like אריק ברמן, you may also like: